לילה באיסטנבול

לילה באיסטנבול

שוב יורד הלילה אט על מגדלי ג'לטה

וקול של מואזין עייף מעיר מאמינים.

עשן קבב שמתעטף בריח היצ'לי כופתא.

נישא אל מזח בשיקטאש עדוי בשלל גוונים.

ויש שם מטאטא כבישים, וזר פרחים נבול

ופח אשפה שנתמלא, מכל צדדיו חבול.

וים כוכבי שמים שסהר בם טבול

מרצד לו במשובה מעל לאיסטנבול

אך את, מה מבקש ליבך במרחבי אינסוף?

בינות לים המרמריס וגשר בוספורוס.

בים שחור אשר קצפו יוצא אל קו החוף,

נבלע קול צליל הבגלמה ביבבת קתרוס.