בדידות חלק 1, 2, 3

בדידות חלק 1

יצרתי לך פנים

נתתי לך שם

שמתי בפיך מילים

הטבעתי עקבות לצעדייך

הכתבתי מגע לידייך

הצרתי חיוך שמתבדל

שרטטתי לך מבט בעינייך

הקפאתי שתיקותיך בפנייך

כתבתי בדיחות משלך

הפנמתי לך כעס שלא מתפשר

הכל רק כדי שלא אהיה בודד

בדידות חלק 2

אני הילד שאף ילד לא רוצה לשחק איתו

אני הבחור שאף אישה לא רוצה להכיר אותו

אני הגבר שאף גבר לא רוצה להיות חבר שלו

אני השכן שהדלת ממול לעולם לא נפתחת בפניו

אני הלקוח שהסחורה לעולם איננה קיימת עבורו

אני הסועד שאין מקום בשבילו במסעדה

אני השחקן שהקבוצה משחקת בלעדיו

אני החייל שהמלחמה נגמרה בטרם הוא התגייס אליה

אני המשורר שהמילים קופאות בתוכו

אני האדון שאין מי שיפתח את הדלת עבורו

אני הסיפור שאיש לא יודע לקרוא

אני הבדיחה שאיש לא מצליח לצחוק ממנה

אני, זה האדם שאתם אף פעם לא תבינו

בדידות חלק 3

אתה אוהב את הצד הריק של המיטה

השקט, החשכה בחדר הקטן

להביט על עצמך במראה

לגלות ששום דבר לא השתנה ולדמיין

שאתה בכלל מישהו אחר

אחר כך ללכת אל אדן החלון

להביט החוצה, אל טיפות הגשם

שיוצרות שלוליות במקומות לא מסומנים

אתה אוהב לצאת מהחדר הקטן אל העיר

לא להשאיר אחריך סיפור או היסטוריה כתובה

אתה אוהב לחשוב שאף אחת לא מחכה לך

ואז להרגיש את הכאב בבטן

בזמן שהמגע הוא ריק, והתקוות חלולות

הנה אתה והנה העיר

הנה משקפי השמש איתן אתה מסתיר את מה שאתה רואה

גוף קרוע בלי פתח

פצע שאין עליו סימן

אתה אוהב את הצד הריק של המיטה

את הספר שמונח לו סתם כך על השידה

כמו תחושת החמצה שלעולם לא נפרדת ממך