רציתי להקפיא דקה בקרח

רציתי להקפיא דקה בקרח

לאורך נשיקה וקצת מעבר,

להתפתות בכל פתיתי השלג

שנחתו באומץ על ריסייך,

לגלוש באין מפריע אחרייך

בשביל מושלג בפאתי היער

המתכרבל מתחת לשמיכה

של חלומות קפואים. קפה לוהט

לא מתקרר ומשתכשך בתרמוס.

ופרפרי הכפור מתבלבלים

במעופם הרך בין צחוק לעצב.

המגלשיים מחליקים בקצב

של פעימות הלב. צעיף אדום

עוד מתבדר ברוח על כתפייך.

והשמיים כמו חלב צונן

זורמים בקצף שצף אחורייך.

עצי אשוח בכפפות חמות