עונת הקציר

רוּח וְגֶשֶׁם, יָד מָגַל מְקַצֶרֶת.

מְפִּילָה חֲלָלִים, בִּשְׂדֶה שִׁיבּוֹלים.

 וַאֲדָמָה אֲדוּמָה עֲטוּיָה בִּזְרָעֵיה,

שֶׁל יָד זִדוֹנִית הַּמְשָׁלַחַת שִׂנְאָה.

הַּחוֹרֶצֶת קְמָטֵיה, שׂוֹרֶטֶת פָּנֵיה

מְצָלֶקֶת קִינָה בַּזוֹרְעִים בְּדִמְעָה.

מַה עוֹד תִּרְצִי אֲדָמָה? לוּ יָדַעְתִי!

בִּיכּוּרֵי פְּרִי גַּנֵךְ נִגְדָעִים בַּתְלָמִים.

תְּנִי מְעַט שֶׁקֶט, לוּ רַק מָצָאתִּי,

תְּשׁוּבָה לְהַשְׁקִיט, לְהַרְגִיע נַפְשִׁי...

בִּשְׂדֶה הַּשִׁיבּוֹלִים הַּאֲדוּמוֹת.

עָרוּגוֹת הָרוּגוֹת אוֹרְגוֹת אֲגָדוֹת.

סִיפּוּרִים שֶׁל גְבוּרָה בְּטֶרֶם קְבוּרָה...

וְהַכּוֹל, כַּמוֹץ בַּרוּח מִתְנָדֵף.