כמעט ברגעיה האחרונים
תשושה חולת טיפוס
חצי גוססת -אין אונים
לבדה בחדר -במחנה דורה-
לשם הועברה מאושוויץ
כפועלת כפיה-למען מכונת המלחמה-
אשר יצרה תחמושת וטילים.
רגע לאחר בריחת הנטישה של הקלגסים מהמתחם
לילי יעקוב רואה את מותה
מחכה לניסים..
שלחה ידה במקרה
מעלה מעלה
מששה חפץ קשה
מסקרן-
היה זה יומן צילומים
מכיל מאתיים ושבעה במספר-
תמונות קטנות -עם פיאות משוננות
שחור לבן דהוי -של פעם- משל טרנספורט אחד
לאושוויץ-בירקנאו.
חצי שנה- טרם סיום המלחמה וההצלה.
:-תמונות מדהימות-מדמיעות משל שלושת אלפים חמש מאוד יהודים סלובקים
מצולמים על ידי שני אנשי אס-אס
מיחידת הצילום והתיעוד של גבלס
הנאצי- ראש יחידת התעמולה
הידוע לשמצה.
היו שם-
נשים- ילדים -תינוקות בני יומם
זקנים -זקנות -ילדים- ילדות
נכים ומשותקים
רבנים- רבניות -בעלי תפקידים חשובים-מעונבים ואפילו משוגעת הכפר...
מצולמים כאילו נכנסים לפסטורליה
ושיבוצי תפקידים
מחכים בטור ארוך -ליד הרציף ההוא-
סמוך לרכבת הבהמות
שזה עתה הגיעה.
פולטת עוד טרנספורט.
איש מהם לא ידע- כי בעוד שלוש שעות
ייהפך לאפר ואפר
ולחלק מהעשן ,אשר ארובה מספר שתיים מתוך ארבע
תפלוט.
לילי מזהה שם את תמונות -הוריה אחיה
סבא- סבתא -דודים -דודות -בני ובנות דודות-
נדרה נדר לשמור אותו
מכל משמר בביתה.
עד אלף תשע מאות שמונים
עת נמסר האלבום למשמרת עולמים
ב"יד ושם"
על הרמפה -בשלב ההגעה
הופרדו נשים וילדים
מגברים.
חלקם נושאים: חבילות קטנות
קשורות בסדינים - בגדים- מזון
צעצועים- ובקבוקים קטנים
לשתיה -לעת צמא.
כל הרכוש נלקח למשאיות
שהיו בדרכן ברלינה...
המלאכה הוטלה על "יחידת קנדה"
כך נקראו חמש מאות היהודים
שעסקו בהעמסת : יהלומים -כסף מזומן -תכשיטים- תמונות ציורים פסלים- כלי נגינה -ושאר שכיות חמדה-כולם כשירים לשדידה-
והרי היו הם תוכנם של מזוודות
.שהועמסו -בהתאם לפקודות החיות.
הכל נברר תוך מיון קפדני- הועמס על משאיות - בקצב ודיוק רצחני -אשר עשו דרכן ישירות
לבנק המרכזי ה" דויטשה בנק"-.בברלין
למען מימון מכונת המלחמה וההשמדה
הבלתי יאומנה.
שלב תיעוד הדיוקן
היהודי-היה השלב השני
צולמו נכים מעוותים-רבנים ללא כסוי ראש
מלפנים ובפרופיל
עם דגש על האף -תווי הפנים- ומבט האימים-שנבע מפנים לא פנים.
השפלת ההשפלות של הנבלות.
נערכו התמונות במקומות מוגדרים
גם בתוך-סטודיו מיוחד לצילומים וגם במתחם בחוץ
על הרמפה טרם כלות.
שלב הסלקציה
מי למשרפות ומי למחנות עבודה
בוצע על ידי עשרים ואחת רופאים
בפיקודו של הדוקטור הרוצח-מנגלה האיום.
חמישה עשר אחוזים מתוך שלושת האלפים-
הולבשו בגדים הוטבעו על זרועם מספרים
ונפוצו לכל עברי איזורי הכיבוש
לעבודות כפיה
ולא למשרפה.
רבים מהם בישראל -הם מניצולי השואה - הזוכרים -המתעדים
-הבוכים את מר גורל אחיהם:
דקה- דקה, שעה -שעה, יום- יום שנה שנה,
ולא רק ביום השואה.
שלב צעדת המוות
היה כטיול על שביל,
לאורך קילומטר וחצי
בואך למשרפות
עם מנוחה ב"אחו "-כחצי שעה-
בשל עיכוב מה-בשריפה
ועבודות פינוי גופות
חיטוי מקלחות המוות
מהטרנספורט הקודם...
עוד צולמו תמונות כחמש במספר של ילדים- אמהות =סבים וסבתות= גרעיני משפחות
של 8 עד 10 ילדים ויותר
אשר לא ידעו
כי בבניין ממש מטרים מאחוריהם
עומדים הם להפרד מחייהם
במקלחות הגז...
בשלוש שעות נרצחו שלושת אלפים
בעשרים וארבע שעות
נרצחו עשרים וחמשת אלפים
עכשין חישבו כיצד הגיעו לרצח מליונים...הרוצחים השפלים...
לא צולמו גופות-לא איומים -לא מכות ואלימות-הכל היה שקט פסטורלי..
עד כדי אימה...
כי מה יגיד גבלס-ועמיתיו יימח שמם
וזכרם.
שהשמידו מליונים באושוויץ????
ביודעם כי הרוסים בפתח
וכחות הברית בשער.
המלחמה נגמרת והם בקריסה מוחלטת...
טרם תלייתם
והמתתם.
אחד אחד.
עוד רגע קט...
