שירים

לא לעולם חוסן

 
מרחפת בגבהים,
בתוך מצע של חמימות מתמשכת.
שוחה במערבולת של קציפת שמנת מתקתקה,
מכורבלת עטופה במלמלת חלומות ורדרדים,
חשה בתוך בועה שקופה, חסינה ומוגנת,
מתעוררת לבקרים מוארים.
אך ויש תרעד הקרקע תחתיך,
תסדק מעטפת הבועה
באחת תצנח אלי אדמה
כציפור קצוצת כנפיים.
אל לאדם לנוח על זרי דפנה,
לא לעולם חוסן.
מלקטת נוצות ברוח,
מאחה את השברים לשלם.

תגובות