כביש מהיר נצחי

נוסע על הכביש המהיר

העיר מתרחקת, שדות מתפרסים בפניי

כמו הייתי רחוק מכאן

אתה מתעורר פתאום ואומר

שאין לנו מה להפסיד

אנחנו חיים יותר טוב

הקול מהדהד ברכב

אני מנסה להשיב

לא מוצא מה לומר

ברדיו שירים מסרט חדש

גורמים לי לתהות

איך היה פעם

אתה יודע על מה אני חושב

אין לך מה לתהות על כך

זה רחוק מדי כדי שנצליח להבין

אולי זה רק הקול שלך

אולי זה הזיכרון שלי

שבורא אותך כשאני לבד

עוצר בתחנת הדלק

מביט על הרכבים שממשיכים בתנועה

הכביש המהיר, הוא נצחי

אתה תאמר לי

בנקודה מסוימת, נצטרך לעצור

ואז נהיה חייב להחליט

אם אנחנו נשארים או ממשיכים

בלי לדעת לאן, בלי לדעת למה

אני מנהל איתך שיחות בלי קול

אתה יודע מה אני חושב

אני יודע מה תאמר

לעיתים זה גורם לי להרגיש כאילו אתה כאן

לעיתים זה פוגע ישר בצלעות

עושה איתי סיבוב ומפיל אותי על הרצפה

בלי שאוכל לקום

חלונות פתוחים, הרוח בפנים

אם לא היינו אמיתיים

הייתי אומר שאנחנו רק שני שחקנים

בסרט לא שלנו, מסיפור של זרים

אתה אומר, זה לא בושה לדמיין אותנו אחרים

אני יודע, הייתה מעדיף

שנישאר קרובים למה ששלנו, למי שאנחנו

אני מסמן לך על הנוף המשתנה

פעם זו עיר קטנה, ופעם זה גבול שקורץ

אני מביט על המושב

אתה לא שם, אבל אתה נברא כל רגע

כשמתחיל להחשיך, אתה אומר

תעצור, אולי זה המקום שלנו, אולי הגענו

הכביש המהיר נראה נצחי

אבל אנחנו לעולם לא נצליח להספיק אותו

הקול שלך מהדהד ברכב, אני יכול להרגיש אותך

אבל כשאני יוצא ממנו, רק דלת אחת נטרקת

רק אחד יוצא ממנו

רק אחד מביט לאחור, לראות איך הכביש המהיר נמשך

והוא הפסיק לנסות להספיק אותו