יום הזיכרון 2010

יום הזיכרון 2010

עוד שלושה ימים

השמש שוב תצרוב את פני

ואני יפגוש אתכם שוב

מחכה תוהה

יודעת שגם הפעם

גרוני יחנק מדמעות

מחשבותי ירוצו

עיניי יצודו אחריהם

חיילים צעירים במדים

גאווה בליבי

ידיי יגעו באבן הקרה

מים ירטיבו את המצבה

צריך לנקות

צריך להשקות את הפרחים

ושורות שורות

של קברים

בית עולם כל כך גדול

ואתה שם שוכב

ומבטינו נפולים

מחכים לבואו של המפקד

להצדעתו אל מול זהבי שלנו

גם אני מצדיעה לך

איש יקר

ללחוץ את ידו

לשמוע שוב

שזהבי היה אדם יחיד ומיוחד

ובליבו יזכור אותו תמיד

ואני ינסה להגיע לעוד שבב של מידע

והוא ממהר

כי יש המון חברים

והם כולם נופלים וצריך ללכת לומר שלום

ואנו אחרי הצפירה ממהרים לבית עלמין נוסף

לגיבור הנוסף של משפחתנו......