לִפְעֹם פְּרִיחוֹת

כְּשֶׁפִּסְגוֹת רוּחֵךְ שַׁחוֹת

וְאֶת הַלֵּב לוֹפֵת חִדָּלוֹן,
מִתְיַפַּחַת בָּךְ הַכָּרָה-

שַׁלֶּכֶת חֲלוֹמוֹת לֹא מְרַפֶּדֶת קֵן.

חַסְרַת תַּמְרוּר, אַתְּ תּוֹעָה
בִּמְבוֹךְ הַזְּמַן
וּמִקִּירוֹתָיו
מְקַלֶּפֶת רְצוּעוֹת חַיִּים.

אָבִיב זֶה לֹא הַזְּמַן לִקְמֹל.
לֹא כַּאֲשֶׁר נִצָּה מְעַפְעֶפֶת אַבְקָנֶיהָ

חוֹלֶמֶת סְמָדַר.
לֹא כַּאֲשֶׁר בַּחוּץ פּוֹעֲמוֹת פְּרִיחוֹת.