המקום ההוא

בארץ רחוקה, בארץ השממה
בצפון הרחוק, הסוער והקר
הגשם מצליף בעיני המשוטטים
הם עיוורים מנוף פורה של צמחייה כסופה

באמצע ההר, נרדם לו הזר
ובלבו הנסער מחשבה אחר מחשבה
לכולן מכנה משותף בוהק למרות היותן שונות
כולן בהחלט אובדניות מאוד

ואולי זו חולשה
או שזו רוח סערה שניפצה חלוני אתמול
ואולי זו תקווה יחידה
שתביא אותי היישר למקום ההוא

עוד יום מצמרר עובר לו בנחת
ואני מביט אל על
ורואה רק צמרת עירומה
העלים ניתקו משם מזמן

ים של ברירות הולך ודועך
דם של תקווה אבודה
מטביע את ספינתנו הרחבה
השממה תזכיר לך מה היה

ואולי זו חולשה
או שזו רוח סערה שניפצה חלוני אתמול
ואולי זו תקווה יחידה
שתביא אותי היישר למקום ההוא