היונה והאיש

כָּבֶּל חַשְׁמַל.

יוֹנָה צְחוֹרָה טוֹרֶפֶת בּוֹ צִפָּרְנֶיהָ.

מַפְרִישָׁה עַל כָּל הָעוֹלָם מִתַּחְתֶּיהָ.

כָּכָה הִיא, לֹא מְחַשְׁבֶּנֶת, זוֹ דַּרְכָּהּ.

מִדְרָכָה.

אִישׁ נִקְלַע לְשֶׁטַח הָאֵשׁ.

מַבִּיט לְמַעְלָה וְשׁוֹלֵחַ חִיּוּךְ סַלְחָנִי.

אֵלֶיהָ? אֶל בּוֹרֵא עוֹלָם?

כָּכָה הוּא, לֹא מִתְלוֹנֵן, זוֹ דַּרְכּוֹ.

הִיא עָפָה.

הוּא מַמְשִׁיךְ לְהַלֵּךְ.

וַאֲנִי יוֹשֵׁב

מְחֻסָּר בְּכָל טוּב.