כשהזמרת שרה

שמענו את הזמרת שרה

לא יכולנו להתחמק מהמילים

הן עפו סביבנו

ואנחנו עמדנו מולן כמו בובות במטווח

הזמרת שרה על האהבה

בזמן שאנחנו ניקינו את האשמה מהרצפה

חשבנו על מסלולים שנמשכים בלי הפסקה

לפעמים נסענו עליהם במהירות

לרוב, עמדנו בצד, נתנו לאחרים לעקוף

הזמרת שרה

ואנחנו שתקנו

אי אפשר לחיות משירי אהבה

יש אנשים שלקחו את הכאב שלהם אל השיגעון

יש מי שבחר לקחת אותו אל גבהים, שאי אפשר להגיע אליהם

רק אנחנו נתקענו באמצע

בלי אפשרות לזוז

יום אחד נצא מזה

הכל נגמר בבת אחת, הכל מת בטרם התחיל

הזמרת שרה בקול

אנחנו מסדרים את החפצים

אולי הלכנו רחוק מדי כדי לחפש

ברחובות העיר, אי אפשר למצוא אותנו יותר

הזמרת כמונו, קורסת תחת העוול

לה יש להקה ששומרת עליה

מי ישמור עלינו?

אנחנו עומדים בצד, לא עוזרים לה לקום

היא תקום לבד

לפעמים בלילות

אני מדמיין אותנו בלונה פארק

מביטים על המתקנים בחושך

עולים על הגלגל הענק, רואים את העיר נעלמת לפרקים

בזמן שהאשמה עדיין בנו

היא רודפת אחרינו בכל העיר

אנחנו נדע להסתתר מפניה

גם היום, יש לנו חלומות

לפעמים בלילה, אנחנו קוראים לעזרה

שומעים את הזמרת שרה

גם אחרי שהיא כיבתה את האורות

והשאירה אותנו בחשכה

אולי היא לא יכולה להפסיק לעולם

הזמרת שרה שירי אהבה

ואנחנו מתמסרים אליה בלי שתדע

רוצים שהיא תגן עלינו, מפני העלבון מפני הכאב

זו האשמה שלנו, אנחנו לא נותנים אותה לאף אחד