צל דמעה

עֲרוּגַת פִּרְחֵי מְצוּקָה

סְדוּרָה כְּמוֹ אֵזוֹב

הַמְּטַפֵּס עַל מַדְרֵגוֹת הַנֶּפֶשׁ

וְצֵל דִּמְעָתִי מִתְפּוֹרֵר

עַל הַקִּיר

הַמִּתְקַלֵּף.

חַיַּי נֶאֱחָזִים בַּמַּעֲקֶה הָרָפוּי,

הֵיכָן שֶׁהַכְּאֵב קוֹרֵעַ

תְּמוּנַת חֲלוֹם דְּהוּיָה

וְעָקֵב תְּפִלָּתִי תָּקוּעַ

בַּשָּׁטִיחַ שֶׁנִּסְדַּק 

לָאֲנָחוֹת.

מוֹשִׁיט מַבָּט רְעוּל

פְּחָדִים

אֶל הַלַּחְצָן,

אַךְ גַּם סוֹלְלַת הַפַּעֲמוֹן

כְּבָר מֵתָה.