כיתת יורים

יכול להרגיש את זה קורה

בזמן שהשמיים מתכהים

העננים מביטים עלי

יורד על ברכיי

וכיתת יורה עומדת מאחוריי

מחכה לאות

להתחיל לירות

ואני יכול לראות את עצמי רץ

מעבר לגדרות, בתוך השדות

נעלם בין העצים

מחפש את כביש המפלט

אבל אני נשאר על ברכיי

לא מסוגל לזוז

פי נשאר סגור

אני לא מסוגל

להתחנן על חיי

לבקש רחמים

כמוהם אני מחכה

שישמעו את האות

ויתחילו כבר לירות

פניי מוכנות לפגוש את האדמה

עיניי פקוחות

אני יודע איך זה נראה

יכול להרגיש את זה מתרחש

מעבר לקצה

שהגוף רועד

תחושת המחנק, לא מניחה

כל מה שנשאר

הם רק הזיכרונות

געגועים למשהו שמעולם לא קרה

תחושת עליבות, תחושה של החמצה

הסוף תמיד קרוב

אי אפשר לחזור אל ההתחלה

כיתת היורים יצאה להפסקה

היא לא מסרה, מתי היא תחזור

ואני עוד מחכה

על ברכיי

לשמוע את האות

שהיריות יתחילו

הכל ישתחרר

אני אהיה חופשי

אך התחושה לעולם לא נעלמת

רק הכיתות משתנות

תמיד זה אותה תחושה

ואני יכול להרגיש את זה בא