קְלָס שֶׁל מַלְאָכִים

יֶלֶד מְשַׂחֵק זִכְרוֹנוֹתָיו

בִּקְלָס מְצֻיָּר עַל כְּבִישׁ

יַלְדוּתוֹ

וְהָאֶבֶן גּוֹרֶרֶת אֶת חַיָּיו

אֶל בֵּין הַקַּוִּים

הַמְּצֵרִים שֶׁל קֻבִּיַּת

מְצִיאוּתוֹ.

נִתְלָה בְּחֶבֶל דַּק

אֶל טַבּוּר

עַצְבוּתוֹ

וְקוֹפֵץ מִן הַחַיִּים אֶל

הָאַסְפַלְט הַמְּדַמֵּם עַל

הַקְּלָס הַמְּצֻיָּר שֶׁהָיָה

לְמַצַּבְתּוֹ.

יֶלֶד מְצַיֵּר חַיִּים

בֵּין עֲנָנִים סוֹאֲנִים

וּמְשַׂחֵק קְלָס שֶׁל

מַלְאָכִים.