הילדים חליל ג'ובראן

ילדיכם אינם ילדיכם

כי פרי געגועי החיים אל עצמם:

כי באים המה דרככם אך לא מכם,

חיים עמכם אך אינם שייכים לכם .

תנו לילדיכם את אהבתכם אך לא את מחשבותיכם,

כי להם הגיגיהם .

גופם ישכון בבתיכם, אך לא נשמתם

כי נשמתם מסתופפת בבית המחר -

שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם.

אפשר לכם לחפוץ להיות כמותם אך אל לכם לעשותם כמותכם,

כי החיים פניהם קדימה לא אחור, ולא יתרפקו על האתמול.

אתם הקשת ממנה כחצי חיים, ילדיכם שלוחים:

הקשת מבחין בשובל על פני נתיב הנצח,

ברצותו כופף קשתכם למען חציו הנורים למרחקים -

התרצו לידיו המותחות קשתכם,

כי אוהב הוא את החצים במעופם

גם את הקשתות הנענות לידו.