הערב

לילה כזה יפה בחוץ,מלא כוכבים ירח מלא ובמקום לצאת החוצה ולשאוף אויר צח אני יושבת כאן ובוכה וחושבת למה זה הגיע לי?

בעוד מספר חודשים יש את המשפט של הנבלה שהרס לי את החיים,אחד הדברים שעוברים לי בראש שאני מקווה שהמשפחה שלו לא תקרוס מהמשפט? אני אומרת לעצמי זה הגיוני מחשבות כאלה? לא יודעת....

השעה 1 לפנות בוקר עם מוזיקה קלסית שמנגנת לה ברקע וכוס קפה נחמד עומד לו על השולחן החדש שקניתי לא מזמן מרשת ידועה,וחושבת על דברים שהולך להיות במשפט על זה שאני צריכה לראות אותו שוב פעם,לשחזר שוב את הדברים שההוא עשה והדמעות מאיימות לחנוק את גרוני.