מחזוריות החיים והתפתחות האדם מהקוף כתיאורית דרווין
תוכן: ובכן-זוהי מחזוריות החיים וכן התפתחות האדם מן הקוף. בצד ימין למטה נוכחות שתי דמויות מחוברות בעורפן. האחת (זו שמימין) היא דמותו של קוף שימפנזה, משמאל דמותו של אדם מבוגר. המבוגר נוצר מן הקוף כתורתו של דרווין. הן הקוף והן האדם שולחים שלוחות בתנועה מתמדת שהן תדר המחשבה, שהיא היוצרת עולמות חדשים ואינסופיים.
השלהבות הללו מדמות זנב טווס עם עיניים נבונות ומתבוננות. זנב הטווס מסמל את הגאווה האנושית בכל הישגי האדם לאורך כל הדורות.
זה מה שאני ראיתי בציור הקסום והמיוחד הזה.
גלי
צבעי הטורקיז והכחול
צובעים בד קנבס והעולם הגדול
נפרשים לכל הכיוונים
מספרים
את סיפור הרגש החבוי בלבבות האנשים
לכל סיפור
יש צבע ריח ומסר ברור
על זמן שביגר אותנו
שינה בנו
כל רגע ורגע שחווינו
בעולמינו
אחר כך כשנוצר
עבר
הוא למשמורת נשאר
עינת
במערבולת צבעים
הכול מתערבב בנפשה כבערה,
מחכה שהרוח תוביל אותה
עד ותירגע עם כל צבע באהבה קסומה
ארסקה
מחול המחשבות
כמו סערה פרצו מחשבותיי
ופערו מערבולת לַשֵּׁדִים
החיים עדיין
בקופסה השחורה של מוחי,
שמנסה לצבוע אותן ברוגע
של גון תכלת.
וברקע,
דם זיכרונותיי נספג
על מפת חיי.
יקי
החיים שיחקו במכחול
ערבבו צבעים בגווני סגול כחול
ליבי צבוע בצבע קודר
עצוב שם בפנים, ליבי בצערו בוער
מחכה ליד שתצבע צערי בצבע סוער
שיד אלוהים תכניס צבע זוהר
וממלאכייך הנחבאים בין הגוונים
אבקש שלא ישכחוני ויעטפוני כמגנים
אורנה
גייזר של מים קרים פורץ מתוך לבה רותחת
מצנן את הלהט ומרגיע קדחת
נוחת ברסיסי רעננות ומשמיע קולות תסיסה
על בעבוע הנפש שהחום כבר מיצה.
אריקה
שוקקים החיים, נושקים בצבעים
נשיקות לוטפות בסגול, בתכול
שפע מבורך מתפרץ כים
המפזר גליו אל חוף מבטחים
אין פיזור, יש התמקדות
האומרת שזהו סימבול לבאות..
סופיה
|
כמו נהר מאת אושרדור |
|
|
כמו נהר שעולה על גדותיו
בפנינו געש הדם
עת נגענו בחלום של פעם
כמו בגן של חוה ואדם
בואי ניתן לזה לקרות
כמו הרבה דברים בחיים
אין שליטה בלב את יודעת
ואנחנו כבר לא צעירים
התשוקה נראית קרובה
כמו חלומות האתמול
דמיון ומציאות ביחד
כמו ילד בארגז החול
אך מסיכה צמודה לפנים
והמציאות מושכת חזק
תחנה ניסיונית משדרת
החיים זה לא משחק פשוט |
ציור מצייר את עצמו
צבעים משתלבים
לנזילה משותפת
יוצרים צורות ופריחה
בהרמוניה
ואת שם
מתבוננת
ביציר כפייך
אלוהייך
ברוך שעשהני.
ענת ארלי
פורצת מתוך השחור לאור התכול
מלאכים מזמרים לי ניגוני שמים
ואני יוצאת בגדול .. במחול
מניפה רגליים
אלי שבמרומים שומרת אנוכי צעדיי
בקולות מתרוננים עד בלי די
של שירים .. של צבעים ..
המוקירים חיי
נסחפת כמו גל
ביופי תהפוכות החיים
ואין לי .. רגע דל ..דורית
ומתוך הלוע הכחול
נובט לו זרע קטן
מתפתל ונעלם
מתפלש לו בצבעים
ויוצר חוויה של פרח
מיני ומסתורי
בשלל צבעי המריחה הצדפה
השקט של שמיים כחולים
שמשתקפים לדשא הירוק
ליקום יוצר הים....
השמיים פותחים את פיו
לועה של שמיים מדבר
צועק אל העולם
שלא ...נהנה מהשמיים השקטים
מירלה
בקשתי לכתוב שיר
או, אולי ספור אגדה
כזה שקט ומסעיר
משכר, עד לא אדע
חיפשתי שורשים
יערות עד חציתי
נהרות ואגמים
כאלו, כמו בהאיטי
חפרתי לעומק
מפה ועד סין
עד פני העלו סומק
לי איש לא האמין
בקשתי לכתוב שיר
ספור אגדה
כותרת תפארה על קיר
ותמונה אחת
ותודה
אוהב אגדות אני
נסיכים, ויותר נסיכות
עשיר רשע ועני
וחרבות שלופות
גדי
ובתוך הכחול הזה את שוקעת
תוהה אם יש מושיע
תוהה אם יש בזמן תרופת פלאים
או רק עוון של שכחה
נלקחת אל הרוח
נשאבת בסערה
מותירה דמעות של עצב
שבילים של אכזבה
את שוקעת בעצמך
על פיסת בד של אמונה
שם את נאבדת
בין גברים ואהבה
מערבבת בצבעים
נשאבת לרצפה
בבוקר מתרסקת
בערב את בוכה
מציירת את השמש
את נסגרת בתוכה
צובעת בדמעות
את עצב הבריאה
ובתוך הכחול הזה את שוקעת
חוזרת ותוהה
אם יש בזמן תרופת פלאים
או רק עוון של שכחה
נעמה
היה לי העונג
לקרוא ללמוד דרכיכם את שציירתי
לכם תודתי הנערצת
