דובדבן האהבה

דובדבן האהבה – הוא אותו שיא אליו מגיעים בני זוג בהתמזגותם הפיזית והנפשית כאחד, המבט הדדי בעיניים, התערבבות מיצי הגוף. כל אלה מסמלים בעיני חיבור ואהבה גדולה, לזה אני קוראת דובדבן האהבה.

מיד אחרי הפעם הראשונה שתפסתי את בעלי בקלקלתו, רצתי אצתי לגניקולוג להתקין בגופי התקן רחמי.

למה? כי מתוך משהו לא ברור, הרגשתי שהתשוקה מתעוררת ומחדשת בי ימי נעוריה. עד שנתפס, היה לי כמו להרבה נשים, מאוד נוח להיות בלי התקן כזה... גיבוי להתחמקויות כאלו ואחרות. ואז כשזה קרה, חשבתי לעצמי: "מהיום והלאה אעשה איתו את הסקס של החיים שלו, כך שלעולם לא ירצה עוד" ובכך אבטיח לעצמי בלעדיות על גופו ונפשו.

אלא, שבני ישראל ערבים זה לזה, בעלים? לא כל כך.... ומיד אחרי הפעם השניה (לא לבקר אותי בבקשה, אסביר למה אני עוד איתו בסיפור הבא J) למרות ששוב, התעוררה בי אותה תשוקה מטריפה, אצתי רצתי שוב לאותו גניקולוג שיסיר ממני את אותו התקן.

ואז.. אחרי כמה שנים טובות של ענישה אומללה שבעקבותיה הלכה והתפתחה  אהבה גדולה, חברות נפלאה, הגשמה עצמית והבנה, החלטתי שדי לי ודי לו.. הגיע הזמן להסיר את השבועה ולקבוע תור ל"גניקולוג האהבה" שיתקין בגופי את המסלול לדובדבן האהבה.

וכך עשיתי... תיכננתי בקפידה רבה את הפגישה להתקנת ההתקן כך שיקירי יהיה חייב ללוות אותי לזה המאורע. בחרתי רופא נאה במיוחד לביצוע המשימה, וקבעתי פגישה לשעה מאוחרת, תוך נימוק, כי התקנים עושים רק בסופו של יום. דאגתי לכך שאקבל טלפון בשיאו של ארוע – כך שנאלץ לעזוב מוקדם היישר למרפאה שבמקרה גם היתה סמוכה.

מי שלא ראה מבוכה של גבר בקליניקה של רופא נשים, לא ראה מבוכה לעולם. היא היתה מלאה בנשים בלבד, ואני הייתי אחרונה בתור. וכשכולם כבר עזבו, רגע לפני שגם הפקידה עזבה, נקראתי להיכנס לחדרו של הרופא כשבעלי נותר בודד ומתוסכל מעבר לדלת הלבנה.

קולות הכאב ששמע יקירי מעבר לדלת, במתכוון היו חזקים וזהים לקולות הנאה של סקס טבול ברומנטיקה קסומה. ואחרי מחצית השעה, כשיצאתי כולי פורחת ושמחה – הביט בעלי עמוק אל תוך עיני – בעיניו מבט עמוק של קנאה, אחז בידי ולחש ... "עכשיו אני נשבע, לעולם –  בגללי, לא תחווי עוד כזו הנאה" J