צ'י קונג

צבעי מים על נייר מתאים

מריחות מכחול, כתנועות טאי צ'י

גווני פסטל רכים, מישורים אינסופיים

עץ בודד בין צבעי אדמה

שמים רכים בתכול.

חוזרת למשעול הצר הזה, בו לא דרכה נפש

מזה זמן רב, למשעול המיועד

למשבצת הקוראת נחרצות, לנקות ממנה את הקורים

של אותם עכבישים שמחפשים כעת, מקומות מסתור אחרים

לפתוח תריסים, להזיז חלונות, לאוורר פינות מסתור אפילות

לזמן את בוא הגשם הראשון, לברך על הצ'י קונג

להתחבר לגוף, להתחבר לנפש