לבן היקר מכל

7.9.2010 , ערב ראש השנה תשסע"א

לבן היקר לי מכל

היום בערב ראש השנה, אני יושבת עם עצמי ועושה חשבון נפש .

האם מילאתי את תפקידי כאם? אליך ? אל אחיותיך? האם עשיתי כל מה שצריך כדי לזכות באהבתכם?

היום לאחר חודשים ארוכים של כאב וניכור מצדך , כשאינני מבינה על מה היה הכעס הראשוני .

אני מאמינה שגם לך קשה כל הכעס וחוסר היכולת להתמודד עם תסכול.

כן , למדת ממני לא לדבר , לעצור הכול וכשהכעס יוצא הוא מגיע כפצצה .

אני מאוד מקווה כי אתה יודע, עד כמה אהוב אתה , עד כמה קשה לאם לקבל  ניכור של בן שאת נשמתה נתנה לו  בכל עת שביקש, כשהיה זקוק וכשסתם הרגיש צורך לפינוק.

כל כך רציתי לאהוב אותך .

אהבה לא מושגת

אש התהומות מתפשטת בגופי

מלתעות הכאב והצער שורפים את ליבי.

החג קרב, משפחה מפורקת

בן ילדתי והוא לא שלי.

2

לא מרגיש גם צורך להיות מעט בשבילי.

מחפשת בתוכי את חשבון הנפש.

עד כמה הכאב גדול בנשמתך?כמה צרות עשיתי לך?

אתה יודע!   אתה יודע!  ואינני שופטת .

אתה היחיד ,ילדי שאותך הייתי מחבקת .

אתה בני , אהובי , את נשמתי נתתי לך

אתה התינוק שהתרפסת שנים בחיקי, לא עזבת!

את ראשך ליטפתי עד שנרדמת, הרגעתי, שן לך ילדי.

גדלת והגעת לבגרות , את בחינותיך עברתי איתך ,

בקריאה , קראתי , קראתי שתשמע!

שתפנים את החומר הנלמד.

כך סיימת את בחינות הבגרות.

ואתה, התנכרת לי בשנאה כל כך גדולה.

ואני, עדיין אינני מבינה, מהיכן זה בא.

יש תסכולים של הורים שלא מבינים.

הורים פוגעים ברשעות בילדים.

האם כך אתה חש ?

האם לא הייתי מספיק בשבילך?

לצרכיך?

אתה כל כך כועס

3

והשנאה היוצאת ממך כל כך גדולה .

אני כואבת את כאבך.

כואבת את כאב אחיותיך

וצר לי כל כך!

לא זאת ייחלתי  לילדיי

לא זאת ייחלתי לעצמי

והיום מוצאת עצמי מתרפסת בפני ילדיי

מבקשת את אהבתם אליי

שלא ידעתי לתת להם.

באהבה רבה תמיד בטוב וברע

בן אהוב ,תמיד אהיה לצידך .

מקווה מאוד שגם בליבך .

בכל עת בחיים ובמוות אהיה אימא שלך!