שירים

כשאפקח את עייני אחרי
הסופה את מי אראה
אלה את דמעותיך העולות
ויורדות בהן זו אחר זו,
המראות יבבה, המחפשות עיר
הצוחקות צעקה, המזכירות נשכחות
סורו מכאן מעל אדמת המיטה
הזאת
שידעה לרוב תועבות,
סורו מכאן ותקחו איתכן את
כל ההשלכות שבאות וחוזרות
שמפריחות בועות ורוצחות כל
תשוקה.

אז אני מגרש אותכן דמעות יבשות
כי גם הירח הצחור לפעמים
חסר אונים מול ענני הגשם
השחורים

תגובות