לידות

בס"ד

עיניך הרכות  למולי מרקדות

כשבמחולן העדין בעיניי הן נוגעות.  

את השקט שבי משקפות בעוצמה

לא עוד סערות, לא עוד מלחמה.

הלוחם האחד מעצים בי דממה

וממני והלאה ניבטת עוצמה.

קורא לי לבוא; ובקולו משבר עוד חומה.

מן התוהו אל המציאות,

מן המורכב לפשוט.

מן האין ליש,

מה עוד נותר לבקש?

מן הכאב עולה שלווה

מתוך השקט אהבה

כאור השובר חשיכה

האיר בי זוהר נשמתך.

את תמהיל הווייתי מרכיבות נשמותינו.

ובספרים הקדושים חרוטים הם שמותינו.

לי אתה שורש אדיב, המחבר ישותי אל אדמת החיים.

ויחד הננו כעץ המניב מתיקות נדירה שנתן אלוקים.

  -------------------------------------------------------------------