שירים

פוסט-

 

 

ירח מר

בעומק הגרון

מעיר אותי משינה

אפופת-חלום

מחיצות ורעלות

מפוזרות בכל מקום

כמלכודות חדות שיניים

טפרים שורטים את הקרקעית

כשליבי לב שחור חרוך

כצועני מיובל-כפות רגליים

הייתי רוצה

ללקק את הריר משפתיה

בעודה ישנה

להניח יד רכושנית

תחת שמלתה

כמה מיטות

כמה משקאות

לשון מאחורי האוזן

מדברת בשפת סתר

כרוצחים

המאריכים בעינוי

שרוע אפרקדן

כאותו לוחם

חסר שדה קרב

(שלום הוא תבוסה)

נרפה ומתועתע

לאחר

שניקה את חרבו

ושפך את זרעו

 

תגובות