זכרון מבית \מאת מאיר אוגוסטין

זיכרון מביית\ מאת מאיר אוגוסטין [85] כתיבה מחודשת ב - 22.08.10

א

היה זה בלילה אפור וקודר

אף כוכב לא זרח

והפרח לא פרח ובבתינו היתה אמא

וכעת היא מלאך .

ב

מבקש אני לראותה

ולא אראנה עוד

אימי אימי קורא כל חלק מגופי

ואין מענה ואיש לא עונה .

פזמון ....

והבכי את הלב קורע

אמא אמא אני מתגעגע

רוצהלראותך ולא אראך שוב לעולם

כי קולך לעד נדם ...

ג

הביית חשוך וקולך  נעלם

יודה שלא תשובי עוד לעולם

ורק זיכרון יקר

נותר מביית קטן ומושלם .

ד

אמא הלכה ועכשיו היא מלאך

ואותה לעד לא נשכח

היתה לי אמא ועכשיו היא מלאך

וליבי בצער לי אומר כי לא תשוב היא לעולם 

והבכי את הלב הקורע ...

כל הזכויות שמורות למחבר בלבד  ©

וזה הדבר היחיד שנותר לי לעשות על מנת לשמר את זיכרה לעד