פאטמה דודתה של נור ארזה את בגדיו של אור במהירות אל תוך תיק יד קטן.
אור ישב בצד החדר על השטיח כשהוא משחק בבובות של ספיידר מן.
פטאמה סיפרה לו קודם לכן שאביו נמצא בישראל, ושהוא צריך לטוס אליו.
למרות גילו הצעיר היה אור חכם מאוד. והבין את שאמרה לו.
היא לימדה אותו אנגלית בכל הזדמנות, בבית דיברו רק אנגלית.
הייתה זו בקשתה של נור שמלבד ערבית יידע גם אנגלית.
אור ידע שאין לו ברבה ברירות ושהוא צריך לנסוע לישראל.
בהתחלה סרב ,השתולל ובכה, רק אח"כ הבין ונרגע.
גם אמא נמצאת שם! אמרה לו כשהיא מלטפת את פניו ברוך ונושקת למצחו.
היא הניחה את התיק בצד ומיהרה אל הטלפון שצלצל.
כן? שאלה בערבית.
מעבר לקו היתה נור, שסיפרה לדודתה פאטמה שהכל בסדר....ושהיא נמצאת עם שלמה בביתו.
היא שאלה לשלום אור וביקשה לדבר איתו.
נשמה שלי מה שלומך?שאלה מעבר לקו.
בסדר מאמא! אמר בעצב.
למה אתה עצוב נשמתי? שאלה בדאגה.
אני רוצה להיות איתך! אמר בדמעות.
עוד מעט...עוד מעט ונהיה יחד נשמה שלי! אמרה וביקשה לדבר עם דודתה.
אור העביר לה את השפורפרת והלך לשחק.
שלא תשכחי את הדרכון של אור... וגם את הכרטיס, אח"כ לא יעלו אותו לטיסה! ביקשה נור.
בסדר! בסדר! אמרה דודתה.
ותתקשרי אליי משדה התעופה בבקשה, שאדע מתי אור נוחת.ביקשה שוב.
אין לך מה לדאוג נור, אני ואחותי מיד נוסעים לשדה התעופה. אמרה בחיוך.
אולי תבואו עם אור? ביקשה נור.
הלוואי והיינו יכולות! אבל יש את החנות שלנו לממתקים! ענתה דודתה והמשיכה:בעזרת השם נבוא לבקר אותכם בישראל!
נור הודתה לה על הטיפול בילד וביקשה למסור תודה גם לאחותה של פאטמה, סעידה.
סעידה נכנסה בדיוק אל הבית כשבידה שקית גדולה מלאת ממתקים.
כל הממתקים בשבילך! פנתה אל אור ונשקה אותו על לחיו.
אור חייך חיוך רחב כשהוא מחבק אותה בחום וחוטף ממתק מן השקית. היישר אל פיו.
פאטמה סיפרה לאחותה הגדולה על השיחה שניהלה עם נור וביקשה ממנה להזמין מונית אל שדה התעופה.
סעידה הרכיבה את המשקפיים, פתחה את יומנה הקטן והתקשרה אל תחנת המוניות שבעיר.
היא ניסתה שוב ושוב אך ללא הצלחה.
לא נורא! נתפוס מונית ברחוב! אמרה פאטמה לאחותה.
סעידה הניחה את הטלפון על השידה בצד החדר ועשתה סימנים שהיא מוכנה.
יאללה הולכים! אמרה פאטמה כשהיא לוקחת את תיק היד, סעידה אחזה בידו של אור, ושלושתם ירדו במדרגות אל הרחוב הסואן.
לאחר כמה דקות נעצרה לידם בחריקת בלמים מונית ישנה, הנהג היה גס רוח, ועישן סיגריה מסריחה.
מחוסר ברירה ובגלל קוצר הזמן ניכנסו אל המונית המלאה בעשן.
לשדה התעופה בבקשה! אמרה פאטמה כשהיא משתעלת בקול.
בבקשה אפשר? רמזה פאטמה לנהג בקשר לעשן.
הנהג פלט קללה בערבית וירק את הסיגריה דרך החלון הפתוח, הסיגריה פגעה ברגלה של אישה גדולת גוף שחצתה בדיוק במעבר החצייה.
האישה התעצבנה והחלה להשתולל ולקלל, היה לו מזל לנהג שאחזו בה עוברים ושבים ומנעו ממנה להכותו.
הוא החזיר לה קללה, והחל נוסע במהירות אל עבר שדה התעופה.
פאטמה ואחותה סעידה כמעט וקיבלו התקף לב מנסיעתו הפרועה של נהג המונית.
לאחר סיוט של כשעה הגיעו לשדה התעופה, הם יצאו במהירות מן המונית והתרחקו למזלם אל עבר שדה התעופה.
לאחר שצעדו צעדים אחדים הסתובבו לפתע בפחד כששמעו רעש נורא מאחוריהם.
המונית שבה נסעו לפני רגע הייתה הפוכה, עשן לבן היתמר מתוך המנוע המחוץ....מנגד עמדה מכונית שחורה כשחזיתה מחוצה לגמרי מן התאונה.
נהג המונית יצא החוצה מבולבל וצולע, מן המכונית השניה יצא נהג מבוגר כשמראשו ניגר דם.
הם התקרבו זה לזה באיום והחלו לקלל האחד את השני בקולי קולות. קהל החל להתגודד במקום ולקרוא קריאות וקללות לעבר נהג המונית שנסע בפראות ,והיה האשם בתאונה.
שוטר שעמד בסביבה הפריד ביניהם באמצעות אלה ולקח במכוניתו המשטרתית את שניהם אל תחנת המשטרה.
מגיע לו! קפצה סעידה משמחה כשראתה אותו מובל לניידת המשטרה.
פאטמה חייכה חיוך של סיפוק ואמרה: כל כלב בא יומו.
בוא! פקדה פאטמה על אור ומשכה אותו לתוך הטרמינל.
פקיד משועמם שישב וגרש זבוב טורדני קיבל את פניהם במורת רוח.
לאחר כמה בדיקות וחתימות הם ניגשו אל עבר גרם המדרגות המוביל למטוס.
פאטמה שוחחה עם אחת הדיילות שהציצה מדלת המטוס, מושיטה לה את דרכונו של אור .
בבקשה ממך תשמרי לי על הילד עד שיגיע לישראל! התחננה פאטמה לדיילת.
אין לך מה לדאוג, הילד יגיע לישראל בריא ושלם! אמרה וחייכה בנימוס.
הדיילת לקחה את תיק היד ביד אחת, בידה השנייה אחזה בידו של אור.
פאטמה וסעידה חיבקו ונישקו אותו, כשדמעות בעיניהן ראו איך אור נעלם בבטן המטוס כשהדיילת איתו.
הן מיהרו אל הטלפון הציבורי שעמד מחוץ לטרמינל וחייגו אל נור.
