עת לאהוב

חופנת סודותיך, תפילותיך, ערגותיך

חופנת גביעי שפתיך וגומעת בשקיקה.

בשערך נזרקת שיבה

בעיניך הברק בוהק

אורות מרצדים, עיניך

נשקף בהם אור הנר.

גומעת ולא מלאה בך

שומעת הבל פיך

חופנת שחור שיערך המלבין

ונזכרת

נזכרת איך שברנו גלים

עת טרפדנו מוקשים

איך התגלגלנו במורד מדשאה

בזמנים בהם פיסלנו בטרשים

פיסלנו את חיינו באבן יצוק

בגיר ובזלת

בפטיש ואזמל.

גומעת את גביעי שפתיך

ולא מלאה בהם.