סוד

סוֹד

לֹא גִּילִית מַה סוֹדֵךְ, בְּצִילוֹ אַתְ הוֹלֶכֶת,

וְהַיָד מֵעַצְמה כְּמוֹ חוֹרֶזֶת לַךְ דֶַרֶך.

"אַךְ הַּדֶרֶך..." בְּשֶׁקֶט, רָמַזְת מְּחַיֶיכֶת

"חַסֵרָה הִּיא מַּמָשׁ, וְעַל כֵּן גַּם כָּל עֶרֶך.

כָּל שֶׁיֵשׁ בָּה זֶה אֶבֶן, חוֹמַתָה בְּצוּרָה...

וְגַּם אִם יַדְךָ לִי מוֹרָה אֶל לִיבְּךָ..."

אַט לָחַשְׁתְ מִילוֹתַיִיךְ, מִילָה, מִילָה בִּמְשׂוּרָה

וְלֹא נָסַכְת דִמְעַת עָיִן, בְּקוֹל אֲנָחָה.

לוּ רַק הֵּבַנְתִי אֶת אֲשֶר כְּבָר גִּילִית.

חֲלוֹמוֹת אֲסוּרִים, כְּלִיאָתַם הִּיא מוּתֶרֶת.

וַאֲנִי שֶׁהֵתַרְתִי, שׁוּב אֲסַרְתִי שֵׁנִית...

 בָּבְּרֵירָה הַּטִבְעִית, יֵשׁ אָחַת אֵין אֲחֶרֶת.