כחום היום

כחום היום

הרחובות שקטים, ריקים מאדם.

צפירה רחוקה של מכונית

ושוב שקט.

ליד שער ירוק של בית מגורים

שרוע כלב נָקוד

פשוט רגלים. ראשו על המדרכה,

ועיניו עצומות.

אני עוברת לידו.

הוא פוקח עיניו למחצה

איננו מרים את ראשו,

רק זנבו מכשכש לאיטו

הנה והנה

והוא מיבב בכאב.

בראש תורן במעלה הגבעה,

ליד בית נושן

יש דגל.

 שמוט.

חם.

שני נערים חשופי חזה

מגדפים זה את זה

בחימה בוטה, יוקדת

ומכים זה את זה בזרועות ארוכות

ובאגרופים קפוצים.

זיעתם ודמם ניגרים.

אולי כחום היום

מידות החסד והרחמים התפוגגו

והרוע החל לחשוף את ניביו?