שירים

לילה עם ידיד

תהיתי אם לפרסם פה את השיר, מאחר שמדובר בשיר שכתבתי מלפני יותר מחצי שנה, והוא מעלה זכרונות כואבים במיוחד.
הוא אחד השירים הכי כנים שכתבתי, שמתארים באופן חד ומדויק איך הרגשתי באותם רגעים. זהו שיר שאני גאה בו ובו זמנית מדוכאת מכך שהיה צריך להיכתב. שאותם רגשות היו חייבים להתקיים.

זהו:

שוכבים במיטה
וזה לילה וטוב
חום גופנו מתמזג בכריות
אין רע אין מציאות
אין רעש יש רק צלילים
אין תשוקה יש רק מילים
ושקרים עיניהם מבצבצים מהקירות

בדיחות מחפות על כאב מודחק
והרצון לעזוב רק גובר, נאנק
אך הרגשות מרתקות אותי חזרה
לתשוקתו הכוזבת, לטוב שבשקר
לנשיקות העדינות על הצוואר

והשעות חולפות ועוד מעט הכל יגמר
כי חלומות נמשכים זמן קצר
ופנטזיות קצרות אף יותר

וכשקרני הבוקר הראשונות
חדרו מבעד לחלונות
הבנו שזה הסוף
אך משכנו אותו עוד שעה
לוקחים טעימה אחרונה
מדבר שלא היה
לפני שאומרים להתראות

תגובות