בין הלשון והאף.

מעולם לא  אמרתי את האמת אך אין זה אומר ששיקרתי,

כל העולם סיפור.

מישהי פעם אמרה לי שאם אני אגע עם הלשון שלי באף אני יקבל מה שאני רוצה, באמת.

פשוט באה אליי הפילגש הזאת ואמרה לי בקולה הסקסי "גע באפיך וקבל הכל.."

אז בהתחלה הרמתי את לשוני ונכון, לא הצלחתי לגעת בו אף על שכמעט נגעתי בחוטמו, נסתי שוב ושוב אף ללא הצלחה, נסתי גם לקבץ את פניי בשביל זה אך גם זה היה ללא הצלחה, פשוט לא הצלחתי. כשאני כמעט מתייאש ושהיא עוד רגע משתעממת ומראה סימני "בא לי לעוף מפה" הגיע לי רעיון, עם כי הוא לא כזה יצרתי. אז ככה, ראיתי פעם בתוכנית טלוויזיה אחת שמישהו שעובד במשחטה בטעות הוריד לעצמו את האצבע ואז הוא שם את האצבע בתוך קרח ובבית חולים חיברו לו אותה בלי בעיה למקום. זה מה שחשבתי לעשות עם הלשון שלי. אז לקחתי מספרים  "לא ירון" היא אמרה בבהלה אבל אני כבר הייתי ממש בתוך זה, "אם מה שמפריד בין זה שתעשי הכל לבין זה שאני אחתוך לעצמי את הלשון ואגע בה באפי אני יעשה את זה בכיף" היא הסתכלה עלי במבט "אין לך אומץ" אבל אחרי שלוש דקות ודם בכל מקום המבט שלה התחלף במיני התעלפות על הרצפה,

הבאתי לה בעיטות קטנות, היא פקחה את עיינה ואני הראתי לה בברור שאני נוגע עם לשוני (שהייתה לבנה לגמרי) באפי, אבל פתאום שבאתי להגיד לה מה שאני רוצה נתקעתי, לא הצלחתי, לא יכולתי לדבר! פאקינג הרגשתי כמו שהרגיש פעם משה רבנו, היא קמה מהרצפה ורצה למקפיא, הוציאה מלא קרח ושמה אותו בתוך כוס גדולה, אחרי זה באה אליי וצעקה עלי שאני אשים בה את הלשון שלי, פתאום היה זה כאב הראש שהרגשתי בידיי (למרות שזה אינו אפשרי) ואחרי זה הכל נהיה שחור.

התעוררתי בבית חולים כשאני מעורפל לחלוטין, הלשון שלי הייתה עם תחבושות "ירון.." שמעתי אותה אומרת לי בקולה הסקסי "יהוי היו ררר!" זה מה שהצלחתי להוציא מהפה שלי ובעצם רציתי להגיד לה "יזונה תראי מה קרה לי בגלל השטויות שלך" "קח עט ודף ותרשום לי מה שרצית להגיד" היא אמרה ושמה לי אותם בידיים, ואז כתבתי לה בגדול "כל מה שאני רוצה!" ואז היא אמרה "כל דבר!" אז רשמתי לה את הדבר שאני בשבילו עשיתי את זה בסה"כ "אני רוצה שתגעי עם האוזן שלך בעין"

ואז היא צחקה,

ואני לא, גם כי לא יכולתי וגם כי לדעתי רק הקול שלה סקסי.

אין אני יודע אם זה חלום או הדמיון שחוצץ בננו,

בין מה שאנחנו אומרים לבין מה שאנחנו שומעים

בין מה שאנחנו רואים לבין מה שאנחנו מראים

בין מה שאנחנו מריחים לבין מה שאנחנו נושמים

בין מה שאנחנו אוהבים לבין מה שמניע אותנו

אין אני יודע אם זה חלום או הדמיון שחוצץ בננו.