הדרך הריקה

הדרך הריקה

לילה לילה עצמי את עינייך,
לילה לילה בדרך אלייך
לילה לילה רכבו חמושים
נומי נומי שלושה פרשים

קולו הרך של אבא ממלא את החדר החשוך. אור ירח חיוור ורוח  של ערב קיץ חודרים מהחלון. אבא יושב בקצה המיטה אבל קולו נמתח  ונפרש ומגיע אלי ומלטף את ראשי.

לילה לילה אחד היה טרף
לילה לילה שני מת בחרב
לילה לילה וזה שנותר
נומי נומי את שמך לא זכר

יללות רחוקות נשמעות מכיוון החולות שבקצה השכונה.  בת-ים של  תחילת שנות החמישים.

אבא אני שואל, זה הזאבים שטרפו את הפרש?

אלה לא זאבים הוא עונה, אלה תנים והם בדרך כלל לא מתקיפים בני אדם. נסה לישון דני.

לילה לילה הרוח גוברת
לילה לילה הומה הצמרת
לילה לילה רק את מחכה
נומי נומי הדרך ריקה
נומי נומי הדרך ריקה

אני עוצם את עיני ועושה עצמי ישן. אבא קם ויוצא מהחדר ומשאיר את הדלת פתוחה כדי שאראה את האור מהאמבטיה. אני מחכה קצת ואחר כך קם והולך לחלון ומביט בדרך העפר העוברת בחולות . לרגע נדמה לי שאני רואה צלליות נעות על הדיונות לאור  הירח הכסוף. אולי  אלה תנים אבל אני מחפש דווקא את הפרש השלישי , את זה שנותר.

התנים פתאום שוב מייללים ואני רץ  למיטה , מושך מעלי את השמיכה וקובר עצמי בתוכה.

                                                         *

חורף. תריסי העץ הישנים חורקים ברוח. היכן מתחבאים עכשיו התנים מפני הרוח והגשם?

 אבא קרא לי פרק מפיטר פן  ויצא מהחדר ואני מתחפר בשמיכת הפוך הרכה.

אלכס, אני כבר  לא יכולה יותר. קולה של אמא מהסלון. אני מושך את השמיכה מעל ראשי ואוטם את אזני אבל זה לא עוזר.  אלכס אני נחנקת כאן איתך. יש מישהו? אבא מרים קולו, תגידי יש מישהו?

ששש, אמא אומרת תעיר את הילד. באמת אכפת לך מהילד? קולו של אבא נשמע פתאום רך ושבור. מה קרה סוניה , היה לנו כל כך טוב.

                                                       *

אבא, אני רוצה שתקרא לי עוד פעם את פיטר פן. אתה חושב שאני אוכל פעם לראות אותו?

אם הוא יפזר עלי אבקת פיות אז אני אעוף איתו לארץ לעולם-לא.

אני שואל את אבא מתי אמא תשוב מאמריקה והוא אומר שהוא לא יודע אבל היא הבטיחה שתכתוב לי.

                                                      *

 בלילה בדרך הביתה באוטו הקטן אבא שר  לרחל, החברה החדשה שלו. אני שוכב מאחור ומנסה להרדם אבל קולו של אבא גובר וממלא  את  חלל האוטו. אבא שר באנגלית " איטס וֶרי קליר אַוּר לאב איז היר טוּ סטֵיי"   ועוד שירים מתקליט של זמר בשם נט קינג קול שאני בכלל לא אוהב. אני סותם אוזניים ואומר די אבא זה שירים מעצבנים ואני רוצה לישון והוא שר יותר בשקט אבל לא מפסיק.

                                                           *

אבא לוקח אותי לראות את הסרט פיטר פן  בלונדון.  אנחנו נוסעים במונית שחורה וסביבנו מרצדים אורות ניאון בכל הצבעים. בחזית הקולנוע תמונה ענקית של פיטר פאן מעופף עם וונדי מייקל וג'ון וגם הפיה  הקטנה טינקרבל ומולם קפטן הוק  במעיל אדום מנופף מולם את חרבו. בכניסה לקולנוע  אני מבחין בדמות לבושה  כולה בירוק עם נוצה אדומה בכובע, מוקף ילדים צוהלים . הנה פיטר פאן אבא מכריז בוא דני בוא תלחץ לו יד. פיטר פאן מחייך מלטף את ראשי ולוחץ את ידי. מה שמך ילד הוא שואל, היי דני הוא מספיק לומר לפני שאני נדחק הצידה והוא מתפנה לילד אחר. אבל אבא, אני שואל מה אם אבקת הקסמים? בוא דני, אבא אומר, נאחר להתחלת הסרט.

במטוס מעל לונדון בדרך לארץ, אורות קטנים רחוקים בחשיכה למטה, כמו מהספינה המעופפת בסרט. אני בדרך  הביתה, אל התנים ואל הדרך הריקה בחולות.

כל בזכויחות שמורות לדוד סגל