מבקש את ההרס

אני מבקש את ההרס המושלם

מבקש את האש שתכלה את הכל

רוצה לראות איך העננים

מרחיקים את היום

דם על הידיים

דם בכל מקום

סיגריות מציתות את החשכה

ואני במרכז המעגל

לא יכול להתכחש

לא יכול להסתתר

מטרות רשומות על פניי

היה שם פעם ילד קטן

היה שם פעם מישהו אחר

העיניים נעצמות, הגוף רעב

אין רגשות, אין יותר תחושות

סבל, אבל, שמחה, גאווה

הכל נעלם, הכל מת

לא יכול לדעת, אם זה לילה או יום

מתעורר בבהלה

אני דורש את הכאב הנפלא

את הסכנה שמסמנת אותי

ללכת בעקבותיה

אל היער הסבוך

לשכב על האדמה

לכרות קבר

להביט על השמיים

רוצה להתפלל

שהם יפתחו

שהאדמה תיקרע

שהאש תצית כאן בערה

זה ההרס המושלם

של הגוף, של הנשמה

המחשבה הטהורה

עוצם את עיניי ורואה

מוט ברזל מונף

מרסק חפצים נטולי נשמה

מדפים כמו ידיים אנושות חלשות

מסכים מהבהבים, גוף חיוור

ועל המוט, סימנים לא נראים של דם

דם של חיים עלובים

שמתרוקנים מהבנה, מהכרה

בתקוות הקלושות

אני חולם על ההרס המושלם

על התמוטטות של גוף האדם

במרכז המעגל

לא יכול להתכחש, לא יכול להיעלם