אבי האור

קראתי דרור למחשבותיי, בעת שבכבלי אורות נאסרתי.

ליטפה יקירה את ראשי אך נפשי נרעדה בחשבי כי עליה שמרתי.

בערפול קרן ראשונה של אור נגעה שלווה בלבי לרגע קט..

"הישארי שמא תגיע אחרת" ביקשתי; ואת עינך היפה השאירי על פניי מעט.."

אך כבכל מציאות, מתחלפות ישויות.. ואלפי דמעות על לחיי עוגנות.

כל דמעה מנגנת ניגון באוזניי

כאותם סיפורים רבים ועצות עד בלי די.

אז שבועה קטנה בתוכי מתכרבלת;  

בחיי שזה כואב.. אני כֹּה מבולבלת!