גן נעול

גַּן נָעוּל

בָּאתִי אֵלַיִךְ בְּנֶפֶשׁ הוֹמִיָּה

כָּל גּוּפִי רָעַד מוּל אוֹרֵךְ

הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בְּאַשְׁמוֹרֶת תִּיכוֹנָה

וְהַיָּרֵחַ עָצַר בְּחִיוּכך

קָטַפְתִּי לָךְ כּוֹכָבִים בְּזֵר

וּבִּשׁמךְ קָרָאתִי, אָהוּבָּתִי

עֵץ הָרִימוֹן נָתַן רֵיחוֹ

וְהַלִּימוֹן סָחט חָמִיצוּתוֹ

נרקיס בָּקַע מִבֵּין סְלָעִים

ואיילה עַל הֶהָרִים

וַאֲנִי עוֹלֶז וּמִתְעַרְטֵל

שׁוֹקֵק תְּשׁוּקָה כְּשִׁכּוֹר

בָּאתִי אֵלַיִךְ אֲהוּבָה

בְּלַהַט הַבְּעֵרָה

מָצָאתִי גַּן נָעוּל

לִבִּי הָמָה

וְהָפַכְתִּי לבָּזֶלת קָרָה

מִשְׁתַּלַּחַת בַּאֲפִיקֵי

אַהֲבָתֵנוּ.

רחלי ג.