מַה שֶׁפָּחוֹת זֶה יוֹתֵר [תודה גדולה לדורית א. לוין ושירה המצוין "מפספסת"]

הַאֵט אֶת הַמְּרוּצָה

סַע לְאַט, לְאַט

מַה לָכֶם זוּ הָרִיצָה

כְּאִילּוּ זְמַנְכֶם מוּעָט

עָצוֹר בְּצֵל הָעֵץ

שֶׁאַף אָווִיר

כָּבֵה קוֹלוֹ שֶׁל יוֹעֵץ

הַקְשֵׁב לַצִּפּוֹר הַשִּׁיר

הַרְבֵּה לָחָשוֹב

לַחֲלוֹם בְּהָקִיץ

הִתְרַחֵק מִסְּאוֹן הָרְחוֹב

בְּךָ אִישׁ לֹא מֵאִיץ

מַה שֶׁפָּחוֹת זֶה יוֹתֵר

מַה שֶׁיּוֹתֵר, יוֹתֵר מִדַּי

לְאָן אַתָּה חוֹתֵר

בְּנָהָר הָרָחָב שֶׁל הַכְּדַאי?

כְּכֹל שֶׁפָּחוֹת תַּעֲשֶׂה

כָּךְ יִתְאָרֵךְ זְמַנְּךָ וְיִשְׁתַּבַּח

הוֹלֵךְ בָּטֵל זֶה טוֹב וְיָפָה

וְאַתָּה תִהְיֶה וְתַרְגִּישׁ מְבוֹרָךְ

©הנופל אל החור השחור, זמנו מואט עד כדי עצירה. יתכן שכולנו נופלים?