באותה מידה שלא הבינותי, כיצד חשש היועץ המשפטי דאז, בעצת הפרקליטות, מהשארת כתב האישום החמור נגד משה קצב, וחתם על הסדר טיעון "חלומי" עמו, כשתוצאת
| מינוי בספק |
|
| גלנט בטוח: "יש רק אמת אחת, אהיה רמטכ"ל" / חנן גרינברג ואביעד גליקמן | | עננה מרחפת מעל מינוי הרמטכ"ל. גורם משפטי המעורה בפרטי פרשת הקרקעות אמר כי הממצאים החדשים מצביעים על התנהלות בעייתית. גלנט אמור להגיש היום למבקר את תשובותיו. למקורביו אמר: "אין שקרים, אולי יש דברים שצריך להבהיר" | | לכתבה המלאה | |
|
|
הדיון המשפטי בכל העבירות החמורות, היתה הרשעה גורפת וכל כך חד-משמעית וללא צל של היסוס - כך אינני מבין מדוע צריך היועץ המשפטי דהיום, לקיים דיון עם יועציו, בעניינו שלהרב מוטי אלון.
אני נמנה על מעריצי אביו הדגול של הרב, ועל פי פרסומים רבים - גדול הרב בתורה. אך כשהמשטרה והפרקליטות, ממליצות על הגשת כתב אישום נגדו, באשמה של מעשים מגונים (עבירה שהדיון בה מתקיים בבית משפט השלום) - מדוע צריך היועץ המשפטי לממשלה, לקיים דיון ושימוע בעניינו? והיכן "מבחן בוזגלו" שטבע הנשיא אהרן ברק (חבר ובר-פלוגתא של אבי הרב)?
גם המלצת המשטרה להעמיד לדין את בועז הרפז, על עבירה של זיוף מסמך בלבד, תוך זניחת שלל העבירות הביטחוניות בהן נחשד, וסתימת הגולל, לכאורה, על פרשיה מצמררת של חבירה בצמרת, לשם בחירתו של העומד בראש צבא ההגנה לישראל, בדרך-לא-דרך - לא נתפסה על ידי. אמרתי אז בקול רם, שטוב שמבקר המדינה הנוכחי, איננו מרפה, וממשיך לבדוק את הפרשה לעומקה.
אולם דומה, שהשיא נשבר בעניינו של האלוף יואב גלנט, שהיועץ המשפטי הכשיר את בחירתו; שוועדת טירקל מצאה אותו ראוי; שהממשלה אישרה מינויו ושכבר נקבע יום להצבתו בראש הצבא.
כידוע, פורסם לפני זמן רב, ונטען שוב עם עלית שמו של גלנט כמועמד לרמטכ"לות, כי שכניו טוענים להשתלטות שלו על אדמות מושב עמיקם, שם הוא מתגורר, תוך סיפוחן שלא כדין לחלקתו. הטענות נדחו על ידו, ואיש במערכת אכיפת החוק, לא ראה בטענות אלה - מכשול לבחירתו, בנימוק שמדובר בסכסוך שכנים ובצרות-עין.
אלא שהתנועה הירוקה סברה אחרת, והגישה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, בבקשה למנוע בחירתו עד לבירור מקיף של טענתם כי מדובר בשוד קרקעות, עם או בלי עצימת עיניים של המדינה.
יואב גלנט הגיש לבג"ץ תצהיר מכחיש, והפרקליטות תמכה בעמדתו ובנתונים שמסר האלוף, תוך דרישה לדחות את העתירה. אילולא תהייה של שופטי בג"ץ הנכבדים, בדבר טעות, או חוסר התאמה בהצגת העובדות לפניהם, במסגרת הדיון בעתירה, לפני כמה ימים - לא היתה פרקליטות המדינה משנה עמדתה, כי יש לדחות את העתירה.
וראה זה פלא: מסתבר שהטעות גדולה ומהותית כל כך, עד שהיועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, פנו לבית המשפט העליון וביקשו ארכה למתן תשובה! ומי העביר ליועץ את החומר הרלוונטי? שוב, מבקר המדינה, בעקבות מידע שהעביר לו השר מיכאל איתן, ומצריך - כך המבקר -"שימוע" לאלוף גלנט וגם חקירה בדבר אי אמירת אמת בתצהיר. מהלכים שאולי יעכבו את המינוי, ואולי יעמידו את הרשות המבצעת באור מגוחך, ויחייבו ביטולם של הליכי המינוי.
עצוב לגלות, שהלקח לא נלמד, ושחטא היוהרה, או הרשלנות, ממשיכים ללוות הליכים חשובים כל כך בחיינו הציבוריים בכלל; ובאופן ההתנהלות של גופי החקירה, התביעה והבדיקה - בפרט.
שלי טימן, שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
