וְלוֹ יֵשׁ [מוקדש למוטי אשכנזי, הבלתי מנוצח, על ההומור ועל הלב החכם ואפילו על הפה...הרך ]

וְלוֹ יֵשׁ הֲרֵי שֶׁבַע

לְקוּקוּרִיקוּ

נְקֵבוֹת בְּשֶׁפַע

יִתְהוֹלְלוּ

לוֹ מֻתָּר

גֶבֶר, גֶבֶר

שַׁלִּיט הָכִיכָּר

שׁוֹמֵר הַתּוֹר וְהַסֵּדֶר

נִלְחָם עַל כְּבוֹדוֹ

מְנַפֵּחַ חָזֶה

רְאוּ אוֹתוֹ

שֶׁיֵּשׁ לוֹ (כָּזֶה)

מֶלֶךְ הַמְּלָכִים

גָּדוֹל מָלְכִי יְהוּדָה*

נָכוֹן, הוא מודה, להֶן הַבֵּיצִים

קִרְקוּר שֶׁל בוֹקֵר, כָּל הָעוֹלָם יִשָּׁמֵעַ

וְיֵדָע

קוקוריקו – מאת מוטי אשכנזי

©ידע כל גבר לקרוא קוקוריקו בקול גדול