גַּאֲוָה רַב תחומית

תּוֹךְ אַרְבָּעָה עָשׂוֹרִים צְבָעֶיהָ יבשו חֲלוּדָה,

מְמָאֲנִים לְסַלְסֵל ניע אוֹ זיע בְּשֵׂעָר עָצוּר.

כְּמוֹ אָסוּר לְסַפֵּר בִּדְרוֹר מתבדר בָּרוּחַ אֶת עַצְמָהּ.  

עַל כֵּן בְּיָד אָמָּנִית הִיא שולה ומַצְפִּינָה יְמֵי חלוֹף.

יָד אֲרֻכָּה, א ר ו כ ה מוּשֶׁטֶת, אַף עִם רֹךְ מִכְחוֹל

ח ו ר ט ת כבזוית הַנֶּפֶשׁ

אֶת כְּאֵב הַשִּׁיבָה הַבַּיְתָה.

הַתְּנוּעָה מְשַׁסֶּפֶת לולינית, עַד שֶׁהִיא קְטֵנָה אֶל יַלְדַּת שיטוטים

להורי-עִתִּים מְרַשְׁרְשִׁים בְּרֶקַע עַנְפֵי חֹרֶשׁ מוזנח.

וְהָרֵיחַ, געגועי יָרֹק-עַד לְבַיִת מַעֲצִים עַל עֵצִים.

בִּרְחוֹבוֹת זיכרונותיה נֶעֶמְדוּ לַהֲגַנָּתָהּ אֹרֶן, אֵיקָלִיפְּטוּס וְחָרוּב

כְּעֵדוּת סַבָּא מְנַחֶמֶת. לֹא פַּעַם טִפְּסָה אֶל חיבוקם

וְנִתְקְלָה בעקשות יושרם

מַחְלִיקָה כבתעלולי חָתוּל גִ'ינְגִ'י.

שִׁכְבָה עַל שִׁכְבָה נעטפת בּיצִירת מְעִילי תֹּם, עַד שֶׁהִיא גְּדֵלָה בְּחֹם.

עַל פָּנֶיהָ קֶמֶט פָּלִיט מנקישת לסתות הַמְּנַסּוֹת לְהַחְבִּיא

חִיּוּךְ אֲמִתִּי. אוֹתוֹ זְמַן מִשְׁפַּחְתִּי אָבוּד בְּהַשְׁוָאָה לְיַלְדוּת הַלּוּ"ז הַמּוֹדֶרְנִית

מֵצִיף גַּאֲוָה. הַיּוֹם, כֻּלָּם נוֹסְעִים בִּמְכוֹנִיּוֹת בָּזָק,

חוֹרְקִים גַּלְגַּלִים, רַק שֶׁלֹּא לְהֵעָצֵר. אַךְ הִיא חוֹרֶקֶת בְּרַב תחומיות

וּמִצְטַיֶּרֶת אַט מִשּׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ כִּטְרַקְטוֹר גמלוני, מַצְהִיב וּמַרְחִיק