משהו ישן....

והיא נופלת

מקימה חללים לפניה המותירים אותה  

כה חסרה

ומשהו מתקומם לו אי שם

במעמקים

בסתרי ליבה העומדים לנפצה

  בתוך תוכה

בהתגלמות השקר והאמת החבויים 

בה

המשחקים את תפקיד האני הבטוח

מסוגרת היא 

למרגלות רגליה

 המוליכות אותה לכל מקום 

 המציפות אותה במה שרצתה

כניצבת

 מול ראי חייה רואה מביטה    

בעיניים עמוקות, כהות, דומעות

מביטה למולה 

נבטת

לבל ינופצו מערומיה

נבטת

 כמראה מסקנות חייה

שעברו מעליה ולא ידעו מי היא 

והיא עדינה

לחוש את המר המתוק הזה

 כשהבית בגודלו

לא מצא  את מקומו

בו נותרה היא לבדה

כה גלמודה בתוכה