חָסֵר [מוקדש ללאה ולשירה המצוין מים. כמה חבל, כמה את חסרה]

בְּרָכוֹת לְמָאָתָיִים וְחָמִישִים*

גַּם כְּשֶׁחֲסֵרִים הַמַּיִם

גַּם שָׁלוֹם חָסֵר

אוֹיְבִים יֵשׁ דָי וְהוֹתֵר

דִיבּוּרִים יֵשׁ בְּשֶׁפַע

וִיצוּא מְבוֹרָך שֶׁל פוֹשְׁעִים

כַּמָּה תְּאֵבֵי בֶּצַע

וְשַׁקְרָנִים

מִצַּד אֶחָד חָסֵר

עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו הַצָּד הָאַחֵר

כָּאן הַטּוֹב

שָׁם, אוּלַי, הַסּוֹף

חֲסֵרִים מַיִם

אֶפְשָׁר שׁוּב לְמִצְרַיִם לָרֶדֶת

וְאַחֲרֵי 400 עִם מֹשֶׁה שׁוּב נִבְנֶה עָם וּמוֹלֶדֶת

אֶפְשָׁר

©בסוף, אומרים במקומתנו, יהיה טוב. והציניקן מוסיף, רק בסוף