הנוסעת-18.2.2011

ממש הרגע הגעת והנה את כבר נוסעת

למרות זאת אני מרגיש כי עיני מעט דומעת

אינני יודע אם זה מקנאה או סתם געגועים

אינני גם יודע אם זה רק לשנה או לכולם החיים

מעט הקסם שעוד נותר

התפוגג לאט חלף ונגמר

כול מה שנשאר אלו הם הזיכרונות

על חיוך כובש ועיניים שמחות

על ריקוד צמוד שהיקשה על הנשימה

על נתק ארוך ושתיקה מבישה

הצעתך עוד מהדהדת במוחי

להצטרף אלייך למסע ההרפתקאות

ואני עדיין תוהה על מה שיכולתי לחוות

אך כנראה שאצטרך לדחות את הצעתך

כי במצבי הנוכחי אהפוך למעמסה במסעך

יצאת למסע ארוך ימים

שבו תעברי שינוי לכול החיים

את תראי מראות שבליבך יחרטו

והזיכרונות במוחך יאספו

ואיתם תבני לך סיפור חיים

על אזורים רחבי ידיים, נסיכים ועוד כמה דברים...