חזרה ליצירות
סיפורים

אבו כביר-בית מעצר

ג | (19/02/2011 06:54) | 131 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

לפני כעשור שירתתי במשטרת מחוז תל-אביב כמפקד מחלקת בוחני תנועה , קצין בדרגת פקד באחד הלילות נקראתי באשמות הלילה לתאונת דרכים שבה מעורבות שתי מכוניות , בצומת הרחובות כצנלסון-וייצמן בגבעתיים, יצאתי במהירות למקום ומצאתי מכונית שברולט אדומה שהתנגשה עם מכונית מרצדס כסופה, סקרנים ואוברי אורח שהתאספו ליד המרצדס הכסופה דאגו לדווח לי, כי נהג השברולט האדומה נלקח לחדר מיון בבית חולים , נהג המרצדס פגוע קל בפניו ובחזהו בשל פגיעה של ההגה נמצא מעולף.

הזמנתי בקשר אמבולנס, ובינתיים ניסיתי להעירו מעלפונו כאשר קירבתי פני אל פיו , חשתי בריח אלכוהול חריף שנדף ממנו , עוד שיכור שגרם לתאונה בשל נהיגה מסוכנת פסקתי לעצמי. יללת האמבולנס נשמעה ושני אחים זינקו מהאמבולנס ופינו את הפצוע כבד הגוף והמשופם. כעבור יומיים סרתי לבית החולים על מנת לגבות מהנהג השיכור עדות תחת אזהרה הצגתי עצמי בפניו " אני קצין מענף התנועה באתי לגבות ממך עדות , דע לך שזכותך לא למסור שום עדות , אולם כל מה שתאמר יירשם על ידי ויוכל לשמש ראיה נגדך בבית משפט אתה חשוד בנהיגה בעת שיכרות עד כדי סיכון חיי אדם , נהיגה בקלות ראש ופזיזות , וגרימת תאונת דרכים שבה נחבלו אנשים חבלה של ממש" הטחתי בפני הנהג השיכור. הגבר המשופם וכבד הגוף נאנח ופלט ביבבה :" אני לא אשם הוא נהג כמו מטורף, איך נותנים לאחד כזה רישיון", אפסח על תיאור עדותו שהיתה מלאה פרטים וארוכה אך ככל שהמשכתי בגבייתה כן היתה ברורה לי אשמתו המוחלטת. נסתיימה גביית העדות , הנחתי את דפי העדות בתוך תיקי והבטתי אל תוך עיניו "אצטרך לעצור אותך ל24 שעות אח"כ תובא לפני שופט", "לא! רק לא לעצור אותי ! רק לא לאבו כביר, לא להכניס אותי עם הרוצחים עם האנסים והסרסורים, אני אדם מכובד , איש עסקים אדם דתי יש לי אישה וילדים " יבב הנהג כבד הגוף.לפתע קטע את יבבתו , "שלום ציפורה, ציפורה תכירי , זה קצין משטרה נחמד מאוד בנאדם טוב "אחר כך הפנה את מבטו אלי ,והוסיף:"זאת אשתי ציפורה , תכירו". הנהג השמן המשיך להפציר בי לבל אעצור אותו , התכוונתי להזעיק ניידת ולצוות להעבירו לבית המעצא המחוזי באבו כביר.לפתע נכנסה לחדר בחורה בלונדינית מלאה, ציצים שופעים, ירכיים מעוגלות ופנים צעירות נראתה לי כבת 25 ודאי בתו חשבתי. הנהג השמן הביט בה , ולפתע חוורו פניו כסיד. "ימנחם! מנחם! מה לך?" צעקה הצעירה לעברו, וזינקה אליו בחיבוקים ונשיקות , השמן נראה מפוחד הייתי אומר מבועת. "מי את?" שאלה רעייתו בכעס את הצעירה. "אפשר לדעת מי את . מה לך ולו?" שאלה הצעירה, מביטה אל אשתו המבוגרת ורשפי זעם בעינייה .

"אני אשתו!" אמרה המבוגרת. ,איזו בדיחה!" צחקה הצעירה בקול צווחני "הרי אשתו מתה לפני 3 שנים, מנחם הוא אלמן עליז ושמח אוהב חיים ונשים וודקה אלמן גזעי" אמרה הצעירה. "אני אראה לך אלמן!, צווחה המבוגרת, ולפתע הסתערה על הצעירה, תולשת שערותיה, שורטת פניה ומורטת בגדיה, הפרדתי בין השתיים, תוך כדי כך שמעתי את מנחם קורא לי בתחנונים :,אדוני הקצין אדוני הקצין קח אותי מהר לבית המעצר אבו כביר".

הזכויות שמורות

תגובות

חזרה ליצירות