המקריב

אני דתי סרוג. את החברה שלי בחרתי בגלל שהיא מעוררת בי סלידה מינית.משיכה מינית זה רק לבהמות.

כל חיי אני חיפשתי רק  מחוייבות. קשר שלא ישאיר לי שניה אחת למחשבה  חופשית או בחירה אישית. אני רוצה שכל שניה בחיי תוקדש למען מישהו או משהו אחר. אפילו בזמן שאני שוכב עם חברתי,אני חושב על הדגל ומנגן ברקע את הימנון "התקווה" וכשיוולדו לנו ילדים ,בעזרת השם, אקרא לבני הבכור צה"ל ולביתי הבכורה מולדת -כי אני לא בנאדם בכלל,אני סוג של סמל מהלך,שמייצר סמלים למען האל ועם ישראל.