חבר המושבעים פסק/שינה/פרק ה'

חבר המושבעים פסק/שינה/פרק ה'

שדה התעופה הגדול היה עמוס בנוסעים, יו לא הכיר את המקום , הוא נמצא שם בפעם הראשונה.

לורה התלוותה אליו לעזור לו ולהיפרד ממנו בדרכו לסין. מזוודתו הייתה קטנה והוא גרר אותה על גלגלים בדומה לדיילים היורדים מהמטוס. הם פסעו זה לצד זו ופניהם חתומים.

ברקע נראו אנשים נפרדים מיקיריהם בבכי ובחיבוקים חזקים, פה ושם ילדים מיללים מחוסר סבלנות, דיילות בודקות את תיקיהם של הנוסעים והמזוודות נשלחות במסוע.

"יו תוציא את הכרטיס שלך והדרכון",

"זה בסדר הנה הם"

לורה חייכה אליו והביטה בעיניו, הוא חייך חיוך נבוך, הוא לא האמין שלורה תלווה אותו ותסיע אותו ותדאג לו.

מחוץ לחלונות הזכוכית הגבוהים המגדרים את המקום , ירד גשם קל שיצר טיפות זוהרות על השמשות , ויו חש שהשמיים בוכים איתו. ליבו פעם בחוזקה מעצם היותה לידו ומעצם הגעגוע למשפחתו.

הקרוז זרז את הנוסעים , ויו הגיש את ידו ללחוץ את ידה של לורה, היא לא הרימה את ידה מיד , לאחר כמה שניות של מבוכה היא קפצה עליו וכרכה את שתי ידיה על צווארו , הוא השתהה שניות בודדות עד שהבין מה קורה לו, הוא לחץ את גופה של לורה אליו בחום בשתי זרועותיו החסונות ולחש לה , "אני אתגעגע אלייך לורה",

"אני אוהבת אותך יו , אחכה לך, תשלח לי מכתבים ותבטיח לי שתחזור, אבא מחכה לך"

עוד חיבוק חיבקה אותו ולחצה את כל גופה בגופו עד שחשה את פניו המזיעות.

יו שחרר את ידיו ופנה לעבר המדרגות הנעות כולו נרגש מהווידויים של שניהם , עלה על המסוע ופניו מופנים אל לורה, הוא נפנף בידו לשלום וגרונו יָבַש. לורה נשארה עומדת ודמעות בעיניה עד שהוא נבלע בקומה העליונה ונעלם מעיניה.

המטוס המריא בקול רעש מנועים חזק , לאט, לאט הקרקע התרחקה עד שלא נראתה כלל. המטוס עלה מעל העננים ויו שקע בהרהורים. הוא הוציא שוב את המכתב שקיבל מאימו וקרא.

" יו בני היקר, מה שלומך ואיך אתה מבלה את זמנך בארץ הגדולה הזו, שלחת לנו תמונות יפות של בנינים גבוהים ורחובות רחבים ומלאים באנשים בצבעים שונים. אנחנו שמחים על תמונות אלו.

אצלנו האווירה עכורה ואנחנו עצובים. אנחנו מתגעגעים אליך ורוצים לראותך, כיוון שאבא מאד חולה ואני לא יודעת מה יקרה"

יו נעצר כאן ובכה חרישית, מקווה שאביו יחזיק מעמד עד שהוא יגיע.

מלצרית חיננית העירה את הישנים וחילקה מנות אוכל. הוא כמעט לא עצם עין.

אחרי שאכל ואזר מעט כוח , המשיך לקרוא במכתב.

"יו יקר שלי , אתה יודע שסו-אן מחכה לך וסירבה להצעת הנישואין של שוואנג. היא אומרת שאתה הבטחת לחזור אחרי שנתיים ואולי יקרה משהו ביניכם, היא כל כך אוהבת אותך, לא יוצאת לבלות כמעט רק עובדת בשדות ומחכה לך"

זיעה כיסתה את פניו והוא הבין שהוא חוזר אל שני דברים חשובים וקשים, ואין הוא יודע איך יפתרו.

פתאום המטוס התחיל להיטלטל מצד אל צד והנוסעים התבקשו לחגור חגורות. כיסי האוויר נמשכו זמן רב ואנשים התחילו להקיא. משהתייצב המטוס יו נרדם.