שירים

ברחובות שוממים
נטולי פנסים מאירים
יצאתי לחפש
את שאהבה נפשי

מצאתי נשמה טועה
חסרת כיוון
טבולה ברגש מתוסכל
על אדן החלון יושבת ותוהה:
"מי אני בכלל"

אספתי רסיסי זיכרון
שהתאדו כמים
ספוגים בטל ליל אמש,
סופדים לקרניים לוהטות
מעוצמתה של השמש

ומצאתי אהבה
עוטפת ככסות בד את עורי

החשוף לצינה,
בתוכה מצאתי אותך
אוספת את השברים בפינה

תגובות