כשחלומות קמים לתחייה

ובבוקר האורות נכבים

מכוניות עומדות דומות

האנשים נעים בתנועה אחידה

והרחש הוא סתמי

ראיתי חלומות נועצים שיניים

אחר כך הם ירקו דם

המציאות נסוגה והתחבאה

ואז היא יצאה, אחוזת טירוף למערכה

עמדתי בצד

לא יכולתי להציל דבר

לא יכולתי להינצל

רק לכתוב תרשימים

אסירים יצאו אל החצר

הסוהרים הפכו כלבים מטורפים
כל המטבעות נפלו

לכיוון הלא נכון

מי שנעץ עיניים

גילה את עצמו במראה

מי שהשקיף מהצד

גילה עצמו מוקף המון אדם

התנועה נסחפה

הים גלש אל החוף

והחליף אותו

אל מול לילה מוטה

בדממה החלשה

אפשר היה להרגיש

איך השיניים ננעצות בעור

איך הדם הופך מוצק

ועל הפנים מסיכות

ילדים

זה לא סיפור של מלאכים

קשה מאוד לזכור

בלילה, החלומות קירבו אותי אל קו האש

באמצע התעוררתי חשוף

הם פגעו בי ישר

אני מת