יצירות אחרונות
שטיח החיים (4 תגובות)
דן יעקבי /הודעות -22/11/2026 10:39
השקת הרומן ההיסטורי המופלא של יצוק עזוז (10 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2026 08:15
מי סופר (6 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2026 08:01
טִפּוֹת מְיֻתָּרוֹת שֶׁל עֶצֶב (2 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2026 05:59
עוֹד תִּפְרַח בְּתוֹכְךָ 🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/11/2026 05:34
זיכרונות נצורים להישרדות (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2026 05:25
לכל מוקיריי, שאינם רבים (2 תגובות)
בָּרִי גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /הודעות -22/11/2026 03:12
צְ'מְעוּ סִפּוּר הָזוּי עַל שֵׁם (3 תגובות)
בָּרִי גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /סיפורים -22/11/2026 03:05
שירים
מול חלונךמול חלונך
היה מהלך סחור סחור, שיכור כלוט, עם כלי נגינה כלשהו, רעוע, בעל מיתר אחד קרוע, ניסה עד כלות לתפוס, לאחוז, בקושי לנגוס, מלחמניית החיים. מול גנך, היה דרכיו משרך, מסריח, בלבוש מהוה, עם שרוך אחד קרוע, בעוד ניסיון אחד, עקר, לתפוס, לאחוז, ללעוס, חטיף דל סוכר ממנעמי החיים. לימים בא אל מפתן ביתך מתנודד, כמעט אלים, "לדרוש בשלומך" אז גילה בתדהמה כי "סרנאדה אישית" משמיע לך "צד שלישי". אז הרפה באחת את האחיזה בִמְעָט שלָפַת מההיצע של החיים. מפעם לפעם הוא עדיין מופיע בחלומך, לעיתים נושא דברי טעם אך כבר לא מהלך, לא דורש בשלומך, שכוב על דרגש קבוע, קולט נוזלים, בביתן רעוע
במחלקה הסגורה
של בית החולים. כשהוא עדיין מהלך בתוך נבכי חלומך, הוא אינו חוצה את מפתן ביתך ובכרוניקה של קץ ידוע אינו שורט אפילו את ליבתך. עם מיתר אחד של לב קרוע הוא כבר לא יגיע, רק יזיע מההשפעה של תרופת ההרגעה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |