עצמי ואני

הורדתי את המסכה מעל פניי

עצמי אמר לי, תחזיר אותה

אנחנו אוהבים אותך עם פנים מלאכותיות

הסרתי מעצמי את רגליי הכבדות

עצמי אמר לי, תשאיר אותן

אנחנו אוהבים אותך איטי

הסרתי מעלי נימוסים ודרך ארץ

עצמי אמר לי, עזוב אותך ממילים קשות

תישאר נחמד

בזמן שעצמי הלך לשתות ולרקוד

אני ישבתי בפינה

חיכיתי לתורי

הסרתי מעלי הבטחות וחלומות

עצמי החזיר לי אותן מקום ואמר

אל תשאיר את עצמך ריק מחולשות

הסרתי מעלי דמיון מפותח

עצמי השיב לי

המציאות היא לא מפלט

עצמי ישב במרפסת

הביט החוצה וצחק בקול

זה לא אתה, זה אני כאן

הסרתי מעלי דרכים שביקשתי לסלול

עצמי סגר את השער וקרא בקול

אתה נשאר כאן, אל תזוז בבקשה

ובפנים משהו קרה

היסודות נרקבו, התעלות נחסמו

הבוץ נשאר בפנים

הסרתי מעלי את השקר הגדול

אך העצמי שלי, לא אוהב לומר את האמת

הוא חי איתה ולומד לשקר כל יום, לכל אחד

בזמן שהוא רוקד, בזמן שהוא שותה

אני עומד בצד ומתבונן, מחכה לעצמי שלי

מחכה לעצמי