שירים

לא שיר, רק מילים


 
היא זוהתה, תורמת פוטנציאלית ללב חולה.
מאז, לא עוזבות
חרדות ההיקשרות, חרדות הנטישה.
באויר תופסים מקום, דחוסים
הגמגום, האין מילים, המבט המתרחק
הרגליים העקומות, השפתיים המחייכות
כמו שמכופפים חוט ברזל.
חוסר הביטחון, הידיעה שתיכף תבוא אכזבה,
תקווה, ציפייה מהוססת
והנשימה- כבדה.
 
זה מעייף. מרדף שלא נגמר.
הפרשנויות לכל מילה, לכל מבט
לכל ניו-אנס הכי קטן.
למצוא סיבה
לכל חיבוק שמחבק, פחות חזק מהקודם.
לכל אישור שאומר "את רצויה".
 
תמיד נגמר רע, חד צדדיות
הכל אצלי בראש?
עכשיו האהבה הגדולה הקסומה
מקבלת גוונים של דחייה
כי הילדה שבתוכה- כבר לא מאמינה.
לא מאמינה למסכות המהלכות
שיאהבו את הסחורה.
כנראה שאין דבר כזה,
 אמא מחליפה.
 
 
 

תגובות